עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1177-09
07/04/2011
|
בפני השופט:
מרים סוקולוב
|
| - נגד - |
התובע:
מפלגת הירוקים למען איכות הסביבה ואח'
עו"ד אריאל יונגר
|
הנתבע:
משרד הפנים-היועץ המשפטי לממשלה ואח'
עו"ד גדי טל
עו"ד סילביה רביד
עו"ד אייל מאמו
|
| פסק-דין |
מבוא
עסקינן בעתירה רבת היקף ומרובת טענות שהצטמצמה במהלך הדיון לכדי טענה אחת עיקרית, סוגית "
קו ה-100 מטר" מחוף הים, אשר הינה ליבה של עתירה זו.
איסור הבנייה בתחום קו ה-100 מטר מחוף הים נקבע בהוראות תוכנית מתאר ארצית 13 לחופי הים (להלן: "
תמ"א 13").
בהתאם לתמ"א 13, כל הקלה בתחום קו ה-100 מטר טעונה אישור המועצה הארצית לתכנון ובניה אשר ככלל מאצילה את סמכותה לוועדה לנושאי תכנון עקרוני. על החלטות הוועדה לנושאי תכנון עקרוני ניתן לערור בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה.
בנוסף, מאז חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית בשנת 2004, חייב המחוקק את קבלת אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן: "
הולחו"ף") לכל בניה ו/או תוכנית בנין עיר בתחום ה-300 מטר מקו החוף.
במקרה דנן, מדובר בתוכנית בר/9/ 76 (להלן: "
התוכנית"), המהווה תכנית מתאר כוללת לקיבוץ פלמחים, אשר נערכה על-פי החלטת ממשלת ישראל ומשרד השיכון, כשמטרתה לקלוט 30 משפחות של מפוני הישוב אלי סיני וכן להכין תוכנית מתאר עדכנית לקיבוץ. המחלוקת העיקרית עוסקת ב-4 מבנים הבנויים בהיתר בקו רצועת ה-100 מטר מקו החוף בקיבוץ פלמחים שמיועדים להרחבה.
העתירה היא נגד החלטת ועדת המשנה לעררים שליד המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: "
ועדת המשנה לעררים" או "
ועדת הערר") מיום 08.12.08 ונגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות שליד הועדה המחוזית לתכנון ובניה (להלן: "
הועדה המחוזית") מיום 07.09.08.
טענות הצדדים
ב"כ העותרים
1.
בפתח דבריו טען ב"כ העותרים, כי עניני בניה בתחומי החוף נידונו בפסקי דין רבים כשמושכלת היסוד לכל פסיקת בית המשפט היא כי חוף הים הוא נחלת הכלל ומשאב ציבורי יקר ערך, וחשיבות השמירה עליו לטובת הציבור הינה ערך עליון.
2.
העותרים הדגישו כי הם לא בקשו את הריסת הבתים הללו אלא שלא יורחבו בתי מגורים שמלכתחילה לא היה להם מקום בתחום רצועת ה-100 מטר מקו החוף. שכן לשיטתם, אין כל היגיון, צידוק משפטי ו/או תכנוני להרחבה הנ"ל.
3.
ב"כ העותרים ציין כי בעקבות הגשת העתירה דנן הפקדת התוכנית בוטלה על-ידי הועדה המחוזית והוחלט "
להפקיד מחדש את נוסח התכנית הכולל שינויים בעקבות התנגדויות שהוגשו לתכנית..." (ראה: נספח 3 לכתב התגובה מטעם המשיב 11 לעתירה).
במסגרת האישור מחדש של התוכנית, החליטה הועדה המחוזית לקבל חלק מטענות העותרים ולבטל הרחבת בניית המוזיאון אשר נמצא בתחום ה-100 מטר מקו החוף. לאור האמור טענו העותרים, כי די בעובדה זו על מנת להורות על קבלת העתירה.
4.
עוד לטענתם, מדובר בעתירה שמטרתה לתקן התנהלות בלתי חוקית של הועדה המחוזית, על כן ולאור חשיבות העניין העקרוני עתרו כי בית משפט יקבע שעל הועדה המחוזית לקיים את החוק ולא להפקיד תוכניות לפני שהסתיים הליך אישור התוכנית בולחו"ף.
5.
ב"כ העותרים הפנה בטיעוניו לפרשת שדות-ים,
עת"מ (חי') 538/08
- פאר וייסנר יו"ר מפלגת הירוקים ואח' נ' שר הפנים ואח' (להלן: "
עניין מפלגת הירוקים"), וטען כי ביטול החלטת המועצה הארצית לגבי קיבוץ שדות-ים ראוי שיביא לביטול החלטת הולחו"ף או לחילופין להקפאתה עד למתן פסק-הדין בערעור בבית המשפט העליון בסוגיה זו.
לדבריו, יש להקיש מהמקרה של קיבוץ שדות-ים למקרה שבפנינו, שכן גם המקרה דנן עסק באיסור הרחבת בניה בתחום רצועת ה-100 מטר מקו החוף.
6.
בנוסף, החלטת הולחו"ף לאישור הרחבת הבתים בקיבוץ פלמחים התבססה על מדיניות תכנונית שנקבעה בהחלטת המועצה הארצית בפרשת שדות-ים, ומאחר וזו האחרונה בוטלה בפס"ד הנ"ל, יש לבטל גם את אישור הולחו"ף שהתבסס על החלטה זו.
על פסק הנ"ל הוגשו ערעור וערעור שכנגד לבית המשפט העליון, שטרם נידונו.
7.
בעקבות פסק-הדין הנ"ל עתר קיבוץ שדות-ים נגד החלטת ועדת משנה לעררים ב-
עת"מ 13574-06-09 -
קיבוץ שדות ים אגודה שיתופית נ' ועדת משנה לעררים שעל יד המועצה הארצית ואח' (להלן: "
עניין שדות ים"), שם נקבע כי הערר שהגישו העותרים על החלטת הולחו"ף ישוב וידון בפני המועצה הארצית. על פסק-הדין הנ"ל הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שהורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין.